רלב"ג
רב, פרשן ופילוסוף יהודי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רבי לוי בן גרשום[1] (בראשי תיבות: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס – Magister Leo Hebraeus או גרסונידס - Gersonides; 1288–1344) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, פרשן מקרא, אסטרונום, מתמטיקאי, מדען, מהנדס, ממציא, איש אשכולות, רופא ומחשובי הפילוסופים היהודים. פעל בחבל פרובאנס שבדרום ממלכת צרפת.
לידה |
1288 ה'מ"ח בניול-סור-סז (אנ'), ממלכת צרפת |
---|---|
פטירה |
20 באפריל 1344 (בגיל 56 בערך) ו' באייר ה'ק"ד פרפיניאן, מיורקה |
מקום קבורה | ממלכת צרפת מץ, ממלכת צרפת |
מדינה | נסיכות אוראנז', כתר אראגון |
מקום פעילות | פרובאנס |
תקופת הפעילות | ? – 20 באפריל 1344 |
השתייכות | ראשונים, חכמי פרובאנס |
חיבוריו | שערי צדק, מעשה חושב, חכמת התשבורת, מלחמות ה', פירוש על התנ"ך, חבקוק הנביא, ומגילת סתרים |
אב | גרשון בן שלמה |
רלב"ג היה בקיא במתמטיקה ובאסטרונומיה. הוא פיתַּח שני מכשירי תצפית אסטרונומיים משוכללים, ובשל כך זכה לשם בין מלומדי דורו. עניינו באסטרונומיה השפיע רבות על הפילוסופיה שלו. מחקריו באסטרונומיה זכו להערכה רבה ותורגמו ללטינית בפקודת האפיפיור קלמנס השישי, וכהערכה על פעלו קרוי על שמו מכתש בירח - המכתש Rabbi Levi. היו לו תרומות חשובות גם בתחום המתמטיקה: בספרו "מעשה חושב" (1321), הוכיח משפטים שונים בקומבינטוריקה, בהם חישוב מספר הצירופים והתמורות, ואף כתב הוכחות באינדוקציה מתמטית. כמו כן הוכיח את אחד השלבים להשערה שנקראה ברבות הימים השערת קטלן.
בשיטתו הפילוסופית הולך רלב"ג אחרי הרמב"ם ואריסטו, אך גם חולק עליהם בחריפות (למשל, הוא מבטל מכל וכל את תורת שלילת התארים המיימונית, ומאמין בגרסה מסוימת של קדמות העולם) ומעלה שורה של רעיונות מקוריים, חלקם יוצאי דופן במחשבה היהודית.